Le texte Le vocabulaire Les révisions
Tmourah
Daf 27b
וְהָאָמַר רַבִּי יִרְמְיָה אַקַּרְקָעוֹת דְּחוּלִּין, וְרַבִּי יוֹנָה אָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, תַּרְוַויְיהוּ מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן אָמְרִי: אוֹנָאָה אֵין לָהֶן, בִּיטּוּל מִקָּח יֵשׁ לָהֶם!
Traduction
But didn’t Rabbi Yirmeya say this ruling with regard to non-sacred lands, and Rabbi Yona said it with regard to consecrated property, and both of them said it in the name of Rabbi Yoḥanan: They are not subject to the halakhot of exploitation, in the case of a disparity of one-sixth. But they are subject to nullification of a transaction, in the case of a greater disparity. If so, according to the opinion of Rabbi Yona, Rabbi Yoḥanan maintains that when the disparity between the value and the payment is greater than one-sixth, the transaction is nullified by Torah law. But in that case, why would Rabbi Yoḥanan rule here that only by rabbinic law is he required to calculate the difference and pay its value?
Rachi non traduit
והאמר רבי ירמיה. משמיה דר' יוחנן אקרקע דחולין ורבי יונה אמר משמיה דר' יוחנן אהקדש:
אונאה אין להן ביטול מקח יש להן. שאם נתאנה יותר משתות חוזר. לרבי יונה קשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן:
לְעוֹלָם אַבִּיטּוּל מִקָּח, וְאֵיפוֹךְ.
Traduction
The Gemara answers: Actually, they disagree in a case of nullification of a transaction, i.e., more than one-sixth, and one should reverse attribution of the opinions; the opinion previously attributed to Rabbi Yoḥanan is actually that of Reish Lakish, and the opinion attributed to Reish Lakish is the ruling of Rabbi Yoḥanan.
Rachi non traduit
איפוך. ר' יוחנן אמר צריך לעשות דמים דבר תורה ור''ש בן לקיש אמר מדבריהם:
וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ אֵיפוֹךְ? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר אַהֶקְדֵּשׁוֹת, וְכָל שֶׁכֵּן אַקַּרְקָעוֹת.
Traduction
The Gemara asks: But how can you say that one should reverse the attribution of the opinions of Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish? This works out well according to the one who says that Rabbi Yoḥanan holds that consecrated property is not subject to the halakhot of exploitation if the disparity between the value and the payment is one-sixth, but it is subject to nullification of the transaction if the disparity between the value and the payment is greater than one-sixth. According to this opinion, that of Rabbi Yona, it is apparent all the more so that lands are subject to nullification if the disparity is greater than one-sixth.
Rachi non traduit
הניחא. לרבי יונה דאמר אהקדשות אמר ר' יוחנן דיש להן ביטול מקח ואע''ג דכתיב אחיו וכ''ש אקרקעות ניחא מאי דאפכת לה:
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַקַּרְקָעוֹת, אֲבָל הֶקְדֵּשׁוֹת אֵין לָהֶן בִּיטּוּל מִקָּח, הֵיכִי אֵיפוֹךְ לְהָא?
Traduction
But according to the one who said that Rabbi Yoḥanan holds that only lands are subject to nullification if the disparity is greater than one-sixth, but with regard to consecrated property there is no nullification of a transaction, i.e., Rabbi Yirmeya, how can he reverse attribution of that opinion, and claim that Rabbi Yoḥanan maintains that he is required to pay the difference in value by Torah law?
Rachi non traduit
אלא לר' ירמיה. אי אפכת לה קשיא דר' יוחנן אדר' יוחנן:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: לָא תֵּיפוֹךְ.
Traduction
Rabbi Yirmeya said: According to my opinion, do not reverse attribution of the opinions of Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish. In other words, Rabbi Yoḥanan maintains that he is required to pay the difference in value by rabbinic law. This is consistent with Rabbi Yirmeya’s ruling that Rabbi Yoḥanan holds that there is no nullification of a transaction in the case of consecrated property. Only Rabbi Yona would reverse attribution of the opinions of Rabbi Yoḥanan and Reish Lakish in order for Rabbi Yoḥanan’s opinion to be consistent with his statement, as cited by Rabbi Yona, that there is nullification of a transaction in the case of consecrated property.
Rachi non traduit
אמר לך ר' ירמיה לא תיפוך. דודאי הכי הוא כדאמר ברישא ורבי יונה מתרץ לטעמיה ומפיך לה:
לֵימָא בְּדִשְׁמוּאֵל קָא מִיפַּלְגִי, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: הֶקְדֵּשׁ שָׁוֶה מָנֶה שֶׁחִילְּלוֹ עַל שָׁוֶה פְּרוּטָה מְחוּלָּל. דְּרַבִּי יוֹנָה לֵית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְרַבִּי יִרְמְיָה אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל.
Traduction
It has been established that Rabbi Yona maintains that according to Rabbi Yoḥanan consecrated property is subject to nullification of a transaction, whereas Rabbi Yirmeya disputes that claim. The Gemara suggests: Shall we say that they disagree with regard to a statement of Shmuel, as Shmuel said: Consecrated property worth one hundred dinars [maneh] that one desacralized, with its sanctity transferred to a coin worth one peruta, is desacralized. Since consecrated property is not subject to nullification of a transaction, it is desacralized by coins worth any sum. The suggestion is that Rabbi Yona is not of the opinion that the halakha follows the ruling of Shmuel, and Rabbi Yirmeya is of the opinion that the halakha follows the ruling of Shmuel.
לָא, בֵּין דְּמָר וּבֵין דְּמָר — אִית לֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּרַבִּי יוֹנָה סָבַר: כִּי אָמַר שְׁמוּאֵל — דִּיעֲבַד, אֲבָל לְכַתְּחִלָּה לָא אָמַר, וְרַבִּי יִרְמְיָה סָבַר: אֲפִילּוּ לְכַתְּחִלָּה.
Traduction
The Gemara rejects this suggestion: No; both this Sage and that Sage are of the opinion that the halakha follows the ruling of Shmuel. The difference between them is that Rabbi Yona maintains that when Shmuel stated his halakha, he was referring to consecrated property that one desacralized after the fact, but he did not say that one may do so ab initio; and Rabbi Yirmeya maintains that Shmuel rules that it is permitted to desacralize consecrated property with coins worth any sum, even ab initio.
Rachi non traduit
לא בין למר בין למר אית להו דשמואל. ואי כדקמכוון לאחולי ודאי מיתחיל כלומר אם היה בדעתו לאנות ההקדש ולחלל בדמים פחותין ודאי מיתחיל אבל להכי אמר ר''ל צריך לעשות דמים דבר תורה משום דאיהו לא מיכווין לחללו בדמים פחותין אלא סבור שיהו החולין שוין את דמי ההקדש ור' יוחנן סבר בכך מתכוין לחללו:
Tossefoth non traduit
בין למר בין למר אית ליה דשמואל כו'. פרש''י ואי בדקא מיכוון לאחולי ודאי מיתחיל כלומר אם היה בדעתו לאנות ההקדש ולחללו בדמים פחותים ודאי מיתחיל אבל להכי אמר ר' שמעון בן לקיש צריך לעשות לו דמים דבר תורה משום דלאו איהו קמיכוין לחללו בדמים פחותים אלא סבר הוא שיהו החולין שוין דמי ההקדש ורבי יוחנן סבר בכך ודאי מתכוין לחללו עכ''ל וכן נפרש משמעות הלשון כי אמר שמואל דיעבד כלו' דבר שאינו מותר לעשותו לכתחלה אלא דיעבד וכגון שחיללו במתכוין בפחות משויין אבל לכתחלה כלומר דבר שמותר לכתחלה כמו שלא נתכוין לחללו על פחות משוויו אלא כסבור היה החולין שוין דמי ההקדש ונמצא שטעה לא אמר שמואל בכך שיחול ההקדש עליו ורבי ירמיה סבר אפילו לכתחלה כלומר דבר המותר לכתחלה כגון שלא נתכוין להפחותו משויו אמר שמואל דמחולל אבל אין לפרש כדמשמע לפום ריהטא כי אמר שמואל דמחולל היינו דיעבד אבל לכתחלה לא דא''כ הא דאמר [משמיה] (משמע) דר' יוחנן בטול מקח יש להן היינו לכתחלה והיכי קאמר דאונאה אין להן וכי מותר להונות ההקדש לכתחלה ועוד היכי קאמר רבי ירמיה אפילו לכתחלה אמר שמואל דמותר לחלל שוה מנה על שוה פרוטה ועוד מחולל דאמר שמואל משמע דיעבד ועוד דאמר פ''ק דסנהדרין (דף יד:) דבעינן לחלל ההקדש תשעה ישראל וכהן אחד ויליף לה התם מקראי לכך צריך לפרש כדפי' רש''י:
וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ מַתְנִיתִין ''אֵלּוּ דְּבָרִים... הֶקְדֵּשׁוֹת'' — כִּדְרַב חִסְדָּא.
Traduction
If you wish, say instead, with regard to the dispute between Reish Lakish and Rabbi Yoḥanan: Actually, do not reverse the attribution of their respective opinions. In fact, they disagree with regard to a disparity of one-sixth, and Reish Lakish holds that one is required to pay the difference value by Torah law. And as for that which poses a difficulty for you with regard to the opinion of Reish Lakish, that it is taught in the mishna: These are matters that are not subject to the halakhot of exploitation: Slaves, documents, lands, and consecrated property, which indicates that one is required to pay the difference in value by rabbinic law, that mishna should be understood in accordance with the explanation of Rav Ḥisda.
Rachi non traduit
ואיבעית אימא אפילו לר' יונה לא תיפוך. להא דר יוחנן ור''ל ואאונאה קיימי ובביטול מקח לא איירו כלל ודקא קשיא לך לריש לקיש ממתני' דאלו דברים לא קשיא דההיא מתרץ לה ריש לקיש כדרב חסדא דאפילו פחות משתות חוזר וה''ק קרא איש את אחיו הוא דבשיעור שתות משלם פחות משתות לא משלם הא הקדש אפי' פחות מכדי אונאה חוזר והיינו דבר תורה דקאמר ר''ל לעיל ורבי יוחנן מוקי ליה כמשמעותיה אבל בביטול מקח לא איירי כלל ר''י ולא תיקשי לא לרבי יוחנן ולא לרבי ירמיה:
דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין לָהֶן אוֹנָאָה — אֵינָן בְּתוֹרַת אוֹנָאָה, דַּאֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּדֵי אוֹנָאָה חוֹזֵר.
Traduction
As Rav Ḥisda said: What is the meaning of the phrase: Are not subject to the halakhot of exploitation? This means that they are not subject to the standard principles of exploitation at all; rather, more stringent halakhot apply in these cases. As, even if the disparity is less than the measure of exploitation, i.e., less than one-sixth, one may renege on the transaction, and in the case of consecrated property he is required to pay the value of the disparity.
אָמַר עוּלָּא: לָא אָמְרוּ אֶלָּא בְּשָׁמוּי בִּתְרֵי, אֲבָל בְּשָׁמוּי בִּתְלָתָא, וְאַף עַל גַּב דְּאָתֵי בְּמֵאָה — לָא הָדַר.
Traduction
§ With regard to a case in which there was a disparity between the assessed value of property and its actual value, where one must pay the difference to the Temple treasury, Ulla said: The Sages said that one must pay the value of the disparity to the Temple treasury only if the value of the consecrated property was initially assessed by only two people and afterward three other people determined that the consecrated property was worth more. But in a case where the value of the consecrated property was initially assessed by three people, as required by halakha, and that amount was paid to the Temple treasury, even if afterward one hundred people came and assessed the value of the consecrated property at a higher value, one need not return the disparity of value to the Temple treasury.
Rachi non traduit
לא אמרו. דמשלם לו הדיוט להקדש כל האונאה אלא דשמוה בי תרי ברישא וטעו ותו הדרי תלתא ושיימוה להקדש טפי:
אבל שיימוה תלתא. מעיקרא אפילו הדור בי מאה ואמרי' דקמא טעו לא הדרא שומא:
Tossefoth non traduit
לא אמרו אלא דשמוה בי תרי. כלו' הא דאמרן פחות מכדי אונאה חוזר פי' חוזר ההדיוט להקדש אונאתו מיהו חילול הוי וקשה דמשמע פרק הנחנקין (סנהדרין דף פח.) גבי זקן ממרא דאפי' צנורא של הקדש צריך עשרה בני אדם לפדותו ומוקי התם דפליגי זקן ממרא וסנהדרין בפלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בהקדשן וקאמר התם דלא מחייב אא''כ פליג זקן ממרא אסנהדרין בדבר שיש בו חיוב חטאת ומפרש לה התם כשנפדה ההקדש בג' לר''א אינו פדוי והוה הקדש ואי קידש בו האשה אח''כ אינה מקודשת ולרבנן הוי פדוי ויצא לחולין ואם קידש בו האשה מקודשת אלמא דשלשה ועשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה מעכבין והכא משמע דהוי מחולל בתרי ועוד שמואל היכי קאמר דמחולל על שוה פרוטה וצריך לומר דהכא מיירי בבעל הבית הפודה הקדש שלו וכי האי גוונא אמר שמואל דמחולל על פחות משוויו אבל גזבר המוכר הקדש צריך שלשה או עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:
אִינִי? וְהָאָמַר רַב סָפְרָא: הֵיכָא אָמְרִינַן מְאָה כִּתְרֵי וּתְרֵי כִּמְאָה? לְעִנְיַן עֵדוּת, אֲבָל לְעִנְיַן אוּמְדָּנָא — בָּתַר דֵּעוֹת אָזְלִינַן.
Traduction
The Gemara asks: Is that so? But didn’t Rav Safra say: Where did one say the ruling that one hundred witnesses are like two witnesses, and two witnesses are like one hundred witnesses? That principle applies specifically to the matter of testimony. But with regard to the matter of assessments, we follow the majority of opinions. If so, in Ulla’s case, one should follow the assessment of the one hundred and pay the disparity to the Temple treasury.
וְתוּ תְּלָתָא וּתְלָתָא, לָא אָזְלִינַן בָּתַר בָּתְרָא? דְּיַד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה!
Traduction
And furthermore, even in a case where three people initially assessed the value of the consecrated property, and afterward three other people assessed the consecrated property at a higher value, don’t we follow the latter assessment? Isn’t there is a principle that the Temple treasury of consecrated property always has the advantage?
Rachi non traduit
ואפילו תלתא ותלתא. כלומר אפי' לא אתו אלא תלתא ואכחישו לתלתא קמאי יד ההקדש על העליונה ובתר בתראי אזלינן:
קָסָבַר עוּלָּא: צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת דָּמִים מִדִּבְרֵיהֶם, וְכֹל דְּרַבָּנַן אַקִּילוּ בֵּהּ רַבָּנַן.
Traduction
The Gemara answers: Ulla holds that the halakha that the owner is required to conduct an appraisal, to ascertain the relative value of the two animals and to pay the difference to the Temple treasury, applies by rabbinic law, not by Torah law, and the Sages were lenient with regard to all rabbinic laws. Therefore, even if one hundred people assessed the value of the consecrated property at a higher value than the earlier assessment, one is not required to pay the disparity in value to the Temple treasury.
מַתְנִי' ''הֲרֵי זוֹ תַּחַת עוֹלָה'', ''תַּחַת חַטָּאת'' — לֹא אָמַר כְּלוּם. ''תַּחַת חַטָּאת זוֹ'', וְ''תַחַת עוֹלָה זוֹ'', ''תַּחַת חַטָּאת וְתַחַת עוֹלָה שֶׁיֵּשׁ לִי בַּבַּיִת'' — הָיָה לוֹ, דְּבָרָיו קַיָּימִים.
Traduction
MISHNA: If one said: This non-sacred animal is hereby in place of a burnt offering, or: It is in place of a sin offering, he has said nothing, as he did not say that it was in place of a specific offering. If he said: It is in place of this sin offering, or: It is in place of this burnt offering, or if he said: It is in place of a sin offering that I have in the house, or: It is in place of a burnt offering that I have in the house, and he had that offering in his house, his statement stands, i.e., is effective.
Rachi non traduit
מתני' זו תחת חטאת זו. שהיתה חטאת עומדת לפניו:
אָמַר עַל הַבְּהֵמָה טְמֵאָה וְעַל בַּעֲלַת מוּם ''הֲרֵי אֵלּוּ עוֹלָה'' — לֹא אָמַר כְּלוּם. ''הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה'' — יִמָּכְרוּ, וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶם עוֹלָה.
Traduction
If he said with regard to a non-kosher animal and with regard to a blemished animal: These animals are hereby designated as a burnt offering, he has said nothing. If he said: These animals are hereby designated for a burnt offering, the animals should be sold, and he brings a burnt offering purchased with the money received from their sale.
Rachi non traduit
הרי אלו לעולה. משמע לדמי עולה דאי אינהו גופייהו הוא בעי לאקרובי הוה אמר הרי אלו עולה:
גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאִי כְּרַבִּי מֵאִיר — הָא אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה.
Traduction
GEMARA: The mishna teaches that if one said: This non-sacred animal is hereby in place of a burnt offering, he has said nothing. Rav Yehuda said that Rav said: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Meir, as, if it is in accordance with the opinion of Rabbi Meir, didn’t Rabbi Meir say: A person does not utter a statement for naught. In other words, if one issues a statement that cannot be fulfilled as stated, it is interpreted in a manner that renders it relevant. Consequently, when he said: This non-sacred animal is in place of a burnt offering, he must have been referring to a burnt offering that he had in his house.
Rachi non traduit
גמ' מתני'. דקתני תחת חטאת תחת עולה לא אמר כלום דלא כר''מ דאמר נותן דמיו כמה שהוא ראוי לימכר בשוק שאדם יודע שאין ערך לפחות מבן חדש וגמר ואמר לשם דמים:
Tossefoth non traduit
מתני' דלא כרבי מאיר. פירוש דקתני תחת חטאת תחת עולה לא אמר כלום וכיון דאמר רבי מאיר אין אדם מוציא דבריו לבטלה הכי נמי הכא דעתיה אחטאת שיש לו בבית או אעולה שיש לו בבית הוציא דבריו ועוד יש מפרשים דקאי אהא דקתני אם אמר על בהמה טמאה ועל בעלת מום הרי אלו עולה לא אמר כלום והיינו דלא כרבי מאיר דכיון דאין אדם מוציא דבריו לבטלה דעתיה לומר הרי לעולה וגמר ואמר לשם דמים:
''הֲרֵי אֵלּוּ לְעוֹלָה'' — יִמָּכְרוּ וְיָבִיא בִּדְמֵיהֶן עוֹלָה. טַעְמָא דִּבְהֵמָה טְמֵאָה וּבַעֲלַת מוּם, דְּלָא חַזְיָין — לָא בָּעֲיָין מוּמָא, אֲבָל מַפְרִישׁ נְקֵבָה לְאָשָׁם אוֹ לְעוֹלָה — בָּעֲיָין מוּמָא.
Traduction
§ The mishna teaches: If he said with regard to a non-kosher animal and with regard to a blemished animal: These animals are hereby designated for a burnt offering, the animals should be sold, and he brings a burnt offering purchased with the money received from their sale. The Gemara infers: The reason that these animals are sold is that they are non-kosher and blemished animals, which are not fit to be sacrificed, and therefore they do not require the development of a blemish for them to be sold. But in the case of one who separates a female animal for a guilt offering or for a burnt offering, which may be brought only from males, since a female animal is fit to be sacrificed as a different type of offering, the animal does require the development of a blemish for it to be sold.
Rachi non traduit
לא בעינן מומא. לא בעיין לרעות דהא מסאבי וקיימי:
הא מפריש נקבה כו' בעיא מומא. הואיל וחזיא להקרבת שלמים:
אָמַר רַב יְהוּדָה, אָמַר רַב: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תִּימָּכֵר שֶׁלֹּא בְּמוּם.
Traduction
Consequently, Rav Yehuda said that Rav said: The mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, as we learned in a mishna (19b) that Rabbi Shimon says: In the case of one who designates a female animal for a guilt offering, since a female is unfit to be sacrificed as that offering, its halakhic status is like that of a blemished animal in the sense that it does not become inherently sacred; rather, only its value is sacred. Therefore, it may be sold without it having developed a blemish, and a guilt offering is purchased with the money received from its sale.
Rachi non traduit
דלא כר''ש. דאמר בפ' אלו קדשים (לעיל תמורה דף יט:) המפריש נקבה לאשם תמכר שלא במום. לישנא אחרינא קדש גופא דבעיא לרעות דלא כר''ש דאמר בפ' אלו קדשים אף לעולתו אינו עושה תמורה אלמא לא קדיש לגופיה:
הֲדַרַן עֲלָךְ כֵּיצַד מַעֲרִימִין.
Traduction
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source